<h1>ספר התדיר הלכ' נט"י סימן נ"ג</h1>
<h2>דף קו.</h2>
מים ראשונים נפסלים בשלשה דברים, בשינוי מראה, במלאכה, וכשהם אינם ראויים לאכילת בהמה. שינוי מראה כיצד נפל לתוכם דיו או קומוס וקנקנתום וכיוצא בהן, ושינוי מראיהן פסולין. במלאכה כיצד שהדיח בהן כלים ישנים או שהטביל בהן ככרות. אינן ראויין למאכל בהמה כיצד, מים מלוחין או סרוחין או מרים. חמי טבריא בין צונן בין חמין אם נטל מהם בכלי פסולים, שאין הבהמה שותה מהם. ואם הם בקרקע ויש בהם ארבעים סאה מותרים, אם כל גופו טובל בהם כל שכן ידיו. חמי האור אע"פ שהם חמים ביותר נוטל מהם למים ראשונים. אבל אין נוטלין מהן למים אחרונים, שאינן מעבירין את הזוהמא. היין בין חי בין מזוג נוטלין בו הידים, אלא שאסור לעשות כן שלא יהא מזלזל בדבר חשוב שנשתנה לעילוי שקובע ברכה לעצמו בורא פרי הגפן. אבל בשעת הדחק או לרפואה שתהיה לו מכה בידיו שהמים מזיקים לו מותר.
אכילת פירות אינה צריכה נטילת ידים ואם נטלן לא יברך עליהם. ראוי לירא שמים ליזהר במים ראשונים ובמים אחרונים. והזהיר בנטילת ידים סופו מתעשר דאמר רב חסדא [שבת ס"ב ע"ב] אנא משאי מלא חפניי מיא ויהבו לי מלא חפני טיבותא.
<h2>דף קו:</h2>
היה הולך בדרך ואין לו מים ליטול ידיו, לא יכרוך ידיו במפה או בבתי אצבעותיו אלא ימתין עד שימצא מים. ראוי להולך בדרך שיהא מתנה על נטילת ידים שחרית לסמוך עליהם גם לסעודה, אך צריך לשמור את ידיו שלא יגע בדבר המטמא הידים. התנה ואחר כך מצא מים בעת הסעודה אינו צריך לברך ונוטל בלא ברכה אם שמר ידיו. ואם לא שמר יברך.
<h2>דף קז.</h2>
וצריך אדם ליטול ידיו מן הכלי או לשקוע ידיו בנהר או במעיין. אבל לא יהא שוקע ידיו בכלי, לפי שהוא מטמא את הידים. ואינן נטהרין על ידי הנוטל אותם בחפניו. ומצוה לברך קודם נטילה או קודם ניגוב אקב"ו על נטילת ידים. וצריך ליטול כל ידיו עד פיצול האצבעות. וצריך לזקוף האצבעות למעלה שלא יחזרו המים ויטמאו את הידים.
הבא לאכול לחם צריך ליטול ידיו במי רביעית לוג. ושיעורן אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע. וחצי אצבע. שהם בתברייתא י"א אצבעות פחות חומש. וזה השיעור הוא שיעור כוס של קידוש ושיעור כוס של ברכת המזון. וצריך שיהיה הכלי הראוי לנטילת ידים מחזיק רביעית כשהוא יושב מעצמו בלתי סמוך בסמיכה לדבר אחר. מים ראשונים צריך אדם להיות שופך מקצתן על הידים. ומפסיק בהן, מפני שהמים כשהם נשפכים בהתחלה מן המים הראשונים הם טמאים, שנטמאו מחמת הידים. ואחר כך שופך פעם שניה מותר הרביעית על הידים, כדי לטהר המים הראשונים שעל הידים. ויש אומרים שאם רצה ליצוק כל הרביעית בפעם אחת על הידים עד מקום הפרק שהוא צריך ליטול בנטילת ידים, שהוא עושה ואינו נמנע.
<h2>דף קז:</h2>
מים הראשונים צריכים ניגוב. ואם לא נגבן ואכל הרי הוא כאוכל לחם טמא. מי שהיו אחרים מאכילים אותו אע"פ שאינו נוגע המאכל אלא שהאחרים נותנים לו המאכל לתוך פיו, צריך נטילת ידים. [אבל המאכיל א"צ נט"י] אלא שהוא נקיות וטהרה.
